רמז נ' בע"מ

פסק דין

התובעת שבפני נפגעה בקרסולה בתאונת צניחה ועקב כך נקבעו לה על ידי רופאה מטעמה, 15% נכות. בשל כך, ביקשה התובעת כי הנתבעת תשלם לה תגמולים המגיעים לה בהתאם לפוליסת ביטוח חיים בה היא מבוטחת אצל הנתבעת. הנתבעת סירבה ומכאן התביעה.

לטענת התובעת, התאונה ארעה במהלך "צניחת היכרות" אותה ביצעה, כאשר היתה קשורה למדריך ששלט וניהל את הצניחה. לטענתה, אין מדובר בתחביב כפי שטוענת הנתבעת, אלא באירוע חד פעמי; עוד טענה כי בתביעה דומה כנגד חברת ביטוח כלל (שם דובר בביטוח בריאות) התקבלה תביעתה והתגמולים שולמו לה במלואם. התובעת תמכה את תביעתה במסמך שכותרתו "אישור רפואי", אשר נערך על ידי ד"ר הגר פטיש, מומחית באורטופדיה. כפי שצוין במסמך, המסמך הוכן לצורך הגשתו כחוות דעת לועדה רפואית ו/או לחברת ביטוח אך הוא אינו מהווה חוות דעת ערוכה כדין לשם הצגתו בבית משפט. במסגרת המסמך נסקר מצבה של התובעת באופן פרטני והמסקנות בו מתבססות, בין היתר, על צילומים שבוצעו, בדיקת CT, בדיקת MRI, תמונות וממצאי הבדיקות הנ"ל וכן בדיקות שבוצעו בתובעת על ידי ד"ר פטיש. כן צרפה התובעת לתביעתה את מכתב דחיית תביעתה מטעם הנתבעת וכן מסמכי תשלום מחברת כלל, בגין אותו אירוע.

לאור כל זאת, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה את סכום התביעה אשר חושב כמכפלת אחוזי הנכות לצמיתות שנקבעו לתובעת על ידי ד"ר פטיש (15%), בסכום הביטוח המרבי למקרה של נכות מתאונה, כמפורט במסמך מצב הפוליסה לחודש 10/2009 (115,847 ש"ח - נספח 2 לכתב התביעה) - סה"כ 17,377 ₪.

במסגרת כתב הגנתה מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחלופין לשלם לתובעת סכום ביטוח בהתאם ל"אחוז נכות מתואם". טעמיה לדחיית התביעה הינם כי התובעת הצהירה עובר להצטרפותה לביטוח, כי היא עוסקת כמעסה וכן הצהירה על היעדר תחביב מסוכן; עוד מפנה הנתבעת לסעיף 3.7 לפרק החריגים לפוליסה שם נקבע כחריג, כי הנתבעת תהא פטורה מתשלום במקרה של השתתפות פעילה בתחביבים מסוכנים ובין היתר גם בצניחה. כמו כן, כי הודיעה במפורש כי אין בכוונתה לזכות את מבוטחיה בתגמולי ביטוח במקרה של הסתכנות מרצון וכי האירוע המדובר הינו תוצאה של הסתכנות מרצון שאינו מחייב אותה. הנתבעת מבססת טענותיה כי הנתבעת משתתפת השתתפות פעילה בצניחות, על פרסום באינטרנט שעניינו "הצעות נישואין מעולם האקסטרים" ובו, בין היתר, תואר על ידי כתבת סיפורה של התובעת. בין היתר, צוטטה התובעת כמי שאומרת שהכירה את בעלה, שהינו בעל עסק הצניחה ומדריך הצניחה, במהלך צניחות שביצעה; לדבריה, כמתואר בכתבה, הצעת הנישואין בוצעה בצניחה והחתונה אף היא, בעיצומה של צניחה.

הנתבעת טענה עוד כי בהתבסס על חוות דעת של רופא אורטופד מומחה מטעמה, אחוז הנכות הצמיתה של התובעת הינו 5% ולא 15%; עוד טענה בהתבסס על מסמכים שצורפו להגנתה, כי סכום הביטוח המקסימלי על בסיסו יש לחשב את תגמולי הביטוח הינו 100,000 ₪ ולא כפי שטענה התובעת. לבסוף, טענה כי בהתאם לתנאי הפרק השלישי בעמוד 10 לתנאי הפוליסה, יש לפסוק לתובעת אחוז נכות מתואם שהינו תוצאה של מכפלת אחוז הנכות הצמיתה, בשיעור נכות מתאים של אובדן מלא של האיבר, בהתאם לטבלה המופיעה בפוליסה.

בדיון שהתקיים העידה התובעת וכן העיד בעלה. התובעת העידה כי צנחה מספר פעמים אך אין מדובר בתחביב; כי היא עוסקת לפרנסתה כפסיכותרפיסטית גופנית; כי עסק הצניחה הינו של בעלה וכי הוא רשום על שמה במסגרת יחסיה עם בעלה, שהינו מפעיל העסק. בהתייחס לפרסום באינטרנט טענה כי קיימים באותה כתבה, אי דיוקים רבים ובין היתר ציינה כי צניחותיה לא היו צניחות חופשיות כי אם צניחה באמצעות מצנחי רחיפה, כאשר תחילתה בקרקע והיא מבוצעת במצנחי רחיפה שמונעים באמצעות זרמי רוח. כמו כן, כי היתה מחוברת למדריך וממילא אין מדובר בצניחה חופשית, כפי שנטען בכתבה. במסגרת חקירתה הנגדית ציינה כי צנחה 5 – 6 פעמים בלבד ובמהלך השנתיים האחרונות כלל לא. בעלה של התובעת העיד כי לפני הארוע התובעת צנחה מעט מאוד פעמים (3-4); כמו כן, הבהיר את סיבת רישום עסקו על שמה של התובעת, אשתו.

מטעם הנתבעת לא העידו עדים ונציגת הנתבעת הסתפקה בחקירת התובעת ובעלה ובטיעונים בעל פה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפני, החלטתי לקבל את התביעה במלואה.

עדות התובעת ובעלה היו מהימנות על בית המשפט. העדויות והתביעה נתמכו באותו אישור רפואי אשר נערך על ידי ד"ר פטיש, מומחית באורטופדיה; בנוסף לאמור אציין כי אותו אישור רפואי, אשר מתפרס על פני 5 עמודים, היה מפורט והסתמך על מספר בדיקות אשר תוצאותיהן פורטו וכמו כן על צילומים וממצאים של הבדיקות. התרשמתי כי מדובר במסמך ערוך כדבעי מפורט ומבוסס דיו, העולה כדי חוות דעת, אשר יש ליתן לו משקל משמעותי בבסיס החלטתי.

התובעת ובעלה העידו עוד, ועדותם היתה מהימנה, כי לא היה מדובר במספר רב של צניחות אלא במספר מצומצם של צניחות אשר בוצעו במהלך הקשר בינהם. ברי כי אין מדובר בהשתתפות פעילה בתחביב מסוכן כפי שטענה הנתבעת וכפי שקובע סעיף 3.7 לפוליסה וממילא הנתבעת, אשר הנטל להוכיח טענה זו מוטל עליה, לא הוכיחה אחרת.

באשר לטענות והגנת הנתבעת, הרי שמצאתי לדחותן. הנתבעת טענה להשתתפות פעילה באותו תחביב מסוכן אלא שלא ביססה טיעון זה על דבר לבד מאותה כתבה באינטרנט, אשר לכל היותר מהווה עדות מפי השמועה.

גם ניסוח כתב הגנתה של הנתבעת תומך בכך כי לנתבעת אין ראיות כלל ולמצער ראיות ממשיות אשר יש בהן כדי לתמוך בהגנתה. כך ובין היתר טענה הנתבעת כי: "...מתוך הפירסום של התובעת עצמה יתכן והתובעת אף עוסקת בצניחה לפרנסתה וכי אם יתברר כי נכונה עובדה זו, הרי שיש בכך כדי להשפיע על תנאי הביטוח..." (סעיף 6 לכתב ההגנה; ההדגשות אינן במקור). אלא שהנתבעת הסתפקה בהנחה לא מבוססת זו שאף לשיטתה לא ברור אם היא נכונה.

התובעת אף לא תמכה את הגנתה בדו"ח חוקר כלשהו כפי שראוי אולי היה לעשות כאשר נטענה טענה כגון זו שלעיל, ואף לא הביאה עדות כלשהי מטעמה שתבסס את הטענה האמורה. בנסיבות אלה מצאתי לדחות את הטענה כי התובעת השתתפה השתתפות פעילה בתחביב הצניחה – אותו חריג לו טענה הנתבעת בבסיס הגנתה.

לא מצאתי גם כל תימוכין לטענה כי בעת הצטרפותה של התובעת לפוליסה הצהירה כי אינה עוסקת בתחביבים מסוכנים. אם כיוונה הנתבעת (והדבר לא ברור שכן לא נטען כך בדיון) לנספח ב' לכתב הגנתה, הרי שאין כל בסיס לטענתה זו, שכן אין בו זכר להצהרה מעין זו.

הנתבעת לא סתרה את יתר טענות התובעת, שכן אף לא ביקשה לזמן את ד"ר פטיש לחקירה על חוות דעתה האמורה. הנתבעת הסתפקה במכתב עובדת מטעמה, שם צוין כי רופא מומחה מטעמה של הנתבעת קבע כי אחוזי הנכות של התובעת הינם נמוכים מכפי אלה שנקבעו על ידי ד"ר פטיש מטעם התובעת. אלא שאותה קביעה ו/או חוות דעת של אותו מומחה לא הוצגו, וכמו כן לא צוינו כלל פרטיו של אותו רופא מומחה.

תמיכה למסקנתי הינה גם העובדה המוסכמת, כי הנתבעת אף לא מצאה לנכון לבצע בדיקה כלשהי של התובעת על ידי המומחה מטעמה כדי לסתור את קביעותיה של ד"ר פטיש (עמוד 4, שורה 2 לפרוטוקול).

אף את יתר טענות הנתבעת מצאתי לדחות. הנתבעת לא ביססה על בדל של ראיה את טענתה בדיון כי לתובעת נגרמו 10% נכות ולא 15% נכות, כפי שקבעה ד"ר פטיש. כאמור, לא ברור מיהו אותו רופא מטעם הנתבעת וממילא לא הוגש כל מסמך מטעמו.

הנתבעת טענה לחלופין כי שיעור הפיצוי צריך להיות נמוך יותר מסכום התביעה אך גם כאן חדלה ולא הגישה כל חישוב שהוא, התומך בטענותיה אלה. הנתבעת אמנם טענה במסגרת כתב הגנתה כי: "במידה ותיקבע נכות כלשהי, מוכחשת לכשעצמה הרי שיש לקיים תיאום כאמור" (סעיף 9 ב לכתב ההגנה). אלא שתיאום כאמור לא בוצע ולא הוצג.

אף טענת הנתבעת המבוססת על תנאי הפוליסה כי הסכום שממנו יש לגזור את הפיצוי הינו 100,000 ₪ עומד בסתירה למסמך הנ"ל מטעם הנתבעת (נספח 2 לכתב התביעה) ובו הסכום גבוה יותר וממילא מדובר במסמך עדכני לחודש אוקטובר 2009 בעוד שהנתבעת מבססת את טענתה לסכום הבסיס בתנאי הפוליסה שממילא על פי סעיף 7 לאותם תנאים יש להצמידו למדד המחירים לצרכן ובנסיבות מסוימות אף לשלמו בתוספת ריבית, כמפורט בסעיף. מוטב היה כי טענה מעין זו לא היתה נטענת.